Meretz e gli autobus separati in Cisgiordania

 


Tradotto dall'ebraico:
La spregevole separazione tra ebrei e arabi negli autobus che viaggiano in Samaria e Giudea è stata annullata pochi minuti fa'.
Ma non ci devono essere equivoci: anche senza questa separazione, i territori sono ancora sotto un regime simil- apartheid.
L'occupazione degrada prima di tutto noi e i nostri figli e anche tutta la società israeliana.
Tra due anni "celebreremo" i 50 anni di occupazione: mi auguro sinceramente che la mia generazione riuscira' a celebrare un'altra festa:quella della pace e del ritorno del nostro paese nel gruppo dei paesi veramente democratici.
Oggi noi siamo una simil- democrazia, lo so che è difficile dirlo, sgradevole, ma è la verità.
Tutti sanno quale e' la vera soluzione del conflitto, anche Bibi lo sa', credetemi.
L'unica domanda da farsi è quante persone moriranno inutilmente, su entrambi i fronti, fino a quando i nostri leader avranno il coraggio di fare l'ovvio passo.
L'obbligo di condurre il processo di pace e' nostro, noi siamo gli occupanti!
E non ditemi che non esiste un partner, questo è il modo più semplice per scappare dalle responsabilità!
Un partner c'e' e non importa quale sia il suo nome e quello che ha fatto in passato, se è disposto a parlare con noi è un partner!
Abbiamo bisogno di guardare al presente e al futuro, non al passato.
Stati moderati arabi implorano da anni di raggiungere finalmente una soluzione ma i governi di destra continuano, senza balbettare, a sviluppare i territori occupati, fischiandosene allegramente della comunità internazionale, inclusi i paesi che erano nostri amici.
Cosa pensate? La situazione migliorera'? Avete torto! Il boicottaggio del calcio israeliano o dei prodotti dei territori sono solo la punta di un iceberg. Chi sostiene il non-dialogo e l'estremismo conduce al disastro politico, civile ed economico.
E' facile decidere di non decidere, questa e' la scelta dei codardi.
Chi ha le palle e si sente forte sa cosa decidere e non ha paura di prendere iniziative. Imparino da Begin e Rabin!
Le palle, purtroppo, nell'attuale panorama politico israeliano, sono una merce rara, e da troppo tempo.

 Tradotto da 
Roberto Della Rocca


ההפרדה הבזויה באוטובוסים בין יהודים לערבים בוטלה לפני כמה דקות. שלא יהיו אי הבנות: גם ללא ההפרדה הזאת, בשטחים אנחנו עדיין במשטר האפרטהייד. הכיבוש מבזה קודם כל אותנו, הילדים שלנו והחברה הישראלית כולה. עוד שנתיים "נחגוג" 50 שנות כיבוש. כולי תקווה שעוד בדורי נחגוג חגיגה אחרת: חגיגת השלום והחזרה שלנו לקבוצת המדינות הדמוקרטיות באמת. היום אנחנו "כאילו" דמוקרטיה, אני יודע שקשה להגיד זאת, לא נעים, אך זאת האמת. כולם יודעים מה הפתרון האמיתי לסכסוך, גם ביבי יודע, תאמינו לי. השאלה היחידה היא כמה אנשים ימותו, משני הצדדים, עד שיהיה למנהיגים שלנו האומץ לעשות הצד המתבקש. חובת ההובלה עלינו! אנחנו הכובשים!
ואל תגידו לי: אין פרטנר. זאת הדרך הכי קלה לברוח מאחריות! יש פרטנר ולא משנה לי מה שמו ומה הוא עשה בעבר. אם הוא מוכן לדבר איתי הוא פרטנר! אנחנו צריכים להסתכל להווה ולעתיד, ולא לעבר. מדינות מתונות ערביות מתחננות כבר שנים שנגיע סוף סוף לפתרון וממשלות הימין ממשיכות בשלהן בלי להתבלבל: פיתוח השטחים הכבושים וצפצוף חד ומתמשך על הקהילה הבין-לאומית, כולל החברים שהיו קרובים אלינו. מה אתם חושבים? שהמצב הולך להשתפר? טעות בידכם! החרם על הכדורגל הישראלי או על המוצרים מיוצרים בשטחים הם רק קצה הקרחון. מי שתומך באי הדברות ובקיצוניות מביא לעצמו אסון מדיני, אזרחי וכלכלי.
קל להחליט שלא להחליט, זאת הבחירה של הפחדנים. מי שיש לו ביצים ומרגיש חזק הוא יודע מה להחליט ולא פוחד מיוזמות. למדו מבגין ורבין! אך ביצים הוא מצרך נדיר בנוף הפוליטי הישראלי הנוכחי, כבר יותר מידי זמן.
יום נעים (בכל זאת) לכולם.